איפה מוצאים הפקת פרסומות AI מקצועית בתקציב של סטארטאפ?

לכל מייסד ששואל את השאלה הזאת יש בדרך כלל אותה חוויה טרייה: הוא כתב מה הפרסומת אמורה לעשות, שלח לשלוש חברות הפקה, וקיבל הצעות מחיר שאין להן שום קשר למספר שבגיליון שלו. אחר כך הוא פתח כלי וידאו AI בשירות עצמי, הרכיב משהו בצהריים אחת, והבין תוך שנייה שזה יביך אותו מול לקוח.

שתי התוצאות האלה נובעות מאותה אי־הבנה. מחיר בסרט הוא לא פונקציה של כמה הספק טוב. הוא פונקציה של כמה החלטות הסרט מכיל. פרסומת שהיא גם זולה וגם מקצועית איננה גרסה מוזלת של פרסומת יקרה — היא סרט קטן יותר, שנבנה לפי תקן אמיתי, ועושה עבודה אחת מצוין. המדריך הזה עוסק באיך מגדירים את הסרט הזה, מה להוריד מהבריף קודם, על מה אסור לוותר בשום מחיר, ומה אתם צריכים להביא מהצד שלכם כדי לשמור על המספר במקום שבו אתם רוצים אותו.

אם באתם בשביל מספרים ולא בשביל שיטה — את אלה אנחנו מפרסמים בנפרד: מה בדיוק כלול בכל שכבת הפקה ומדריך ה-CMO לתקציב, לוחות זמנים ו-ROI בווידאו AI. הפוסט הזה הוא החצי המעשי: איך חברה קטנה מוציאה תוצר שאפשר להעמיד מול משקיעים ולקוחות, בלי להעמיד פנים שיש לה היקף שאין לה.

איפה סטארטאפים באמת מוצאים הפקת פרסומות AI משתלמת?

יש בשוק הזה ארבעה סוגי היצע שונים, והם לא מתחרים על אותו ציר. לדעת עם מי מהם אתם מדברים יגיד לכם על החשבונית העתידית שלכם יותר מכל מחירון.

פלטפורמות וידאו AI בשירות עצמי

מה שאתם קונים זה כוח ייצור וממשק. התוכנה באמת טובה — המודלים שמתחתיה הם מאותה משפחה שסטודיו עובד איתה — אבל אף אחד בעסקה לא אחראי על השאלה אם התוצאה יצאה טובה. העלות הנסתרת היא שעות העבודה שלכם, ושעות של מייסד הן התשומה היקרה ביותר שיש לסטארטאפ. פלטפורמות הן התשובה הנכונה להדרכה פנימית, לקטעים לשיחות מכירה ולכל דבר מתכלה. הן התשובה הלא נכונה לסרט האחד שאמור לייצג את החברה.

פרילנסרים וג'נרליסטים מפלטפורמות מרקטפלייס

לא פעם תמורה מצוינת למשימת מלאכה מוגדרת: עריכה, גרייד, סבב מושן גרפיקס, הקלטת קריינות. הבעיה היא שפרסומת AI היא לא משימת מלאכה אחת. היא ניהול אמנותי, אחר כך עיצוב פריימים, אחר כך תנועה, אחר כך עריכה, אחר כך תיקון צבע ואז סאונד — וכל העברה בין השלבים היא מקום שבו האיכות דולפת. שכירת ג'נרליסט אחד לשש דיסציפלינות מייצרת סרט שהוא סביר בדיסציפלינה שממנה האדם הזה באמת הגיע, וחלש בעין בחמש האחרות. שכירת שישה מומחים בלי במאי מייצרת שש דעות לא קשורות.

חברות הפקה מסורתיות עם מחלקת AI

מלאכה אמיתית, פיקוח אמיתי, ובדרך כלל גם מינימום אמיתי. מבנה העלויות שלהן תוכנן סביב צוותי צילום, לוקיישנים, ביטוח ולוחות הפקה, ומחלקת AI שמורכבת על המבנה הזה נוטה לרשת את התקורה בלי לרשת את החיסכון. שוות כל שקל כשהסרט שלכם באמת צריך לייב אקשן כעמוד שדרה. לעיתים רחוקות האופציה המשתלמת כשלא. כתבנו על ההשוואה הזאת בפירוט בסטודיו וידאו AI מול הפקה מסורתית.

סטודיו AI בוטיק

צוות קטן עם במאי בשם, פייפליין AI כשיטת הפקה ולא כטיעון מכירתי, ובלי תקורת צוות שצריך לגלגל. זו הקטגוריה שיכולה להיות גם משתלמת וגם מקצועית, כי מה שהוסר ממנה הוא לוגיסטיקה — לא שיקול דעת. זו גם הקטגוריה עם פער האיכות הרחב ביותר, ולכן שאלת הסינון חשובה בה יותר מבכל מקום אחר. אם אתם עושים רשימה קצרה, המבחן האמין הוא תיק העבודות ולא מצגת המכירה: ראו איך בוחנים תיק עבודות של סטודיו פרסומות AI לפני שמזמינים.

למה "משתלם" הוא שאלה של היקף ולא של מחיר?

הנה הדבר שמסדר מחדש את כל השיחה: עלות הייצור החישובית בפרסומת AI היא כמעט שגיאת עיגול. תמחור המודלים פומבי — אפשר לקרוא את מחירון המודלים הגנרטיביים של Vertex AI ולתמחר בעצמכם את ייצור הקליפים הגולמי לספוט של 30 שניות. זו לא תהיה הסיבה שהצעת מחיר יצאה גבוהה או נמוכה.

מה שעולה כסף אלה החלטות ואיטרציות. כל לוק נפרד, כל סביבה, כל ביט של משחק, כל וריאציית מסירה וכל סבב תיקונים הם בלוק של שיקול דעת בכיר ועוד מחזור ייצור ועוד מחזור תיקונים. זו יחידת העלות בעסק הזה. כלומר הידית שסטארטאפ באמת שולט בה היא לא "למצוא מישהו זול יותר" — אלא "להגדיר סרט עם פחות החלטות בתוכו, ולקבל כל החלטה שנשארה כמו שצריך".

ארבעה משתנים אחראים לרוב המכריע של הפער בין סרט קטן לסרט גדול:

מה בעצם מקבלים בכל שכבה?

הדרך הנכונה להבין שכבות בעסק הזה היא לפי מה הסרט מסוגל להוכיח, ולא לפי טווח מחיר. הנה הגרסה הכנה של שלוש הצורות שפרסומת של סטארטאפ לובשת בדרך כלל. מספרים לשוק כולו נמצאים בניתוח כמה עולה הפקת וידאו AI ב-2026 ובפירוק העלויות הרחב — הטבלה כאן עוסקת בתוכן, לא במטבע.

ההבחנה החשובה: כל שורה בעמודה של "סרט של רעיון אחד" היא גרסה בתקן מלא של אותה מלאכה. הגרייד הוא גרייד אמיתי. הסאונד הוא מיקס אמיתי. הבימוי הוא במאי אמיתי. שום דבר בעמודה הזאת הוא לא קירוב מקוצץ — פשוט יש ממנו פחות. זה מה שמפריד בין סרט קטן ומקצועי לבין סרט זול, וזו הגרסה היחידה של "משתלם" שנמכור לכם.

על מה סטארטאפ צריך לוותר ראשון?

זה הלב המעשי של השאלה. הרשימה למטה מסודרת לפי נזק ליחידת חיסכון — תורידו מלמעלה והקהל לא ישים לב; תורידו מהתחתית של הסעיף הבא והוא ישים לב מיד.

• אורך, לפני הכול. קחו את הקונספט של 60 השניות ושאלו מה הרעיון האחד. אם אתם לא מצליחים לענות במשפט אחד, הסרט לא יקר מדי — הוא פשוט עוד לא כתוב. ממילא כללי המיקום יחליטו את זה בשבילכם: התיעוד של גוגל על פורמטים של מודעות וידאו מפרט כמה קצר החלון השימושי בפועל, בין אם מדובר במלאי שניתן לדילוג, שלא ניתן לדילוג או במאמפר. סרט שנבנה לבאמפר של 6 שניות ולגרסה של 30 הוא בריף זול יותר וממוקד יותר מסרט של 60 שניות שנדחס בדיעבד לשניהם.
• סביבות נפרדות, שני. שני עולמות מעוצבים כמו שצריך מנצחים שישה עולמות משורטטים. אם בבריף שלכם יש חדר ישיבות, מפעל, רחוב בעיר, מטבח והר — אין לכם פרסומת, יש לכם מוד בורד. בחרו את הסביבה האחת שנושאת את ההבטחה ותנו לניהול האמנותי להפוך אותה לספציפית מספיק כדי להיזכר.
• משחק אנושי מוביל, שלישי. זה הוויתור שמייסדים הכי מתנגדים לו והכי מרוויחים ממנו. סיפור שמובל על ידי המוצר, הסביבה או הטיפוגרפיה הוא לא פרס ניחומים — לחלק גדול מהפרסומות המוערכות בעולם אין שחקן ראשי. ומכיוון שאנחנו לא משכפלים דמויות, "פשוט תשימו את הפנים של השותף שלי" ממילא אף פעם לא היה על השולחן.
• מספר תוצרי מסירה, רביעי. קחו את המאסטר, גרסה אנכית אחת, וכתוביות צרובות ובקובץ נפרד. אל תזמינו מטריצה של שתים־עשרה וריאציות לפני שיש לכם נתון אחד שאומר איזו וריאציה ראויה לתקציב. התיעוד של יוטיוב על רזולוציות ויחסי מסך ועל פורמטי כתוביות נתמכים מגדיר את הרשימה הקצרה שאתם באמת צריכים ביום הראשון.
• פסקול מקורי בהזמנה, חמישי. טראק מורשה עם בריף טוב, שנחתך לתמונה על ידי מישהו שמבין תזמון, יעלה כמעט תמיד על קומפוזיציה מקורית שנעשתה בחיפזון. שימו לב היטב: זה ויתור על מוזיקה, לא על סאונד — ראו את הסעיף הבא.
• מערכת מושן גרפיקס ייעודית, שישי. אם כבר יש לכם ערכת מותג עם סקאלת טיפוגרפיה וטוקנים של צבע, הסרט צריך להשתמש בה. לעצב שפה ויזואלית מקבילה לפרסומת אחת זו הוצאה בלי שום ערך חוזר.
• מספר בעלי העניין, אחרון אבל ברצינות. מאשר אחד בשם, עם סמכות אמיתית. כל אדם נוסף שיכול לפתוח מחדש החלטה סגורה הוא מחזור תיקונים שאתם משלמים עליו, וזו הידית האחת שנמצאת לגמרי בשליטתכם.

על מה אסור לוותר, בשום תקציב?

אלה הסעיפים שבהם החיסכון קטן והנזק טוטאלי. אם ספק מציע להוריד אחד מהם כדי להגיע למספר שלכם — זה הסימן לקום וללכת.

איך נבנית בפועל פרסומת AI בהיקף קטן?

זה לוח הזמנים האמיתי לסרט של רעיון אחד — 7-10 ימי עסקים מאישור הבריף. למילה "אישור" יש כאן משקל: השעון מתחיל כשההחלטות נגמרות, לא כשהמקדמה נכנסת.

1. יום 0 · בריףמשפט אחד, מאשר אחד, רשימת טענות אחתההבטחה כתובה כמשפט יחיד. האדם בשם שמוסמך לאשר מטעם החברה. ורשימת הטענות: כל יכולת או תוצאה שהסרט עומד להצהיר עליה, כל אחת עם בעלים שיכול לבסס אותה. כל מה שאין לו בעלים יורד עכשיו, ולא בשיחה משפטית ביום השמיני.
2. יום 1 · עיצובניהול אמנותי ב-Midjourney, לוק בורד נעולעיצוב פריימים וניהול אמנותי נבדקים כסטילס לפני שמיוצרת שנייה אחת של תנועה. זה המקום הזול ביותר בכל הפייפליין להרוג רעיון יקר — לוק שלא עובד עולה כאן דקות ובהמשך ימים. התוצר הוא לוק בורד נעול: פלטה, שפת עדשות, היגיון תאורה, טקסטורה.
3. יום 2 · תסריט וסטוריבורדתסריט דו-טורי ורשימת שוטים, בריף הסאונד נכתב עכשיוקריינות או טקסט על המסך בטור אחד, הפעולה על המסך בשני, כך שכל טענה מדוברת קשורה לוויזואל שתומך בה. רשימת השוטים מגדירה לכל ביט את הסביבה, את התנועה ואת נקודת הקאט. בריף הסאונד נכתב כאן, בהתחלה — ולא מוברג בסוף, וזה בדיוק מה שגורם לסרטים זולים להישמע זולים.
4. ימים 3-6 · תנועהVeo, Kling ו-Seedance מול ייחוסים נעוליםכל שוט מיוצר מול הלוק בורד הנעול, במשמעת סידים וייחוסים, כדי שהרציפות תשרוד את הקאט. הבמאי בוחר את השוטים, לא מה שהמודל החזיר ראשון. שוט שאי אפשר להתאים מעוצב מחדש ולא נדחף בכוח — האלטרנטיבה היא סרט שרואים עליו שהוא משנה את דעתו.
5. ימים 6-7 · עריכההרכבה, תזמון והגריידעריכה קונבנציונלית: מבנה, קצב, איפה הקאט נוחת ביחס למוזיקה. אחר כך תיקון צבע ללוק אחיד על כל השוטים, בלי קשר לסשן שממנו הגיעו. זה השלב שהופך אוסף קליפים לסרט.
6. ימים 7-8 · סאונדעיצוב, מיקס וכתוביותהטראק נחתך לתמונה, עיצוב הסאונד נבנה לפעולה הספציפית שעל המסך, דיאלוג או קריינות עוברים מיקס מולו, והעוצמה מנורמלת למיקום היעד. הכתוביות מופקות כקובץ נפרד וגם צרובות, היכן שהמיקום דורש זאת.
7. ימים 8-9 · סבב תיקוניםסבב מרוכז אחד מול המאשר בשםסבב אחד, כל ההערות נאספות בבת אחת, מהאדם האחד שמוסמך לאשר. ההערות ממוינות למה שהוא תיקון, מה שהוא החלטה חדשה, ומה שכבר הוכרע ביום 0 ואי אפשר לפתוח בלי לשנות היקף. להיות מפורשים לגבי הקטגוריה השלישית זה מה ששומר על סרט קטן קטן.
8. ימים 9-10 · מסירהמאסטרים, גרסאות ומטא־דאטה של גילוימאסטר 16:9, גרסה אנכית, קובצי כתוביות, ומטא־דאטה של גילוי AI היכן שהפלטפורמה תומכת בכך. זכויות השימוש מוגדרות לכל פרויקט בהצעת המחיר.

מה אתם צריכים להביא כדי לשמור על המספר נמוך?

ההפקה הזולה ביותר היא זו שבה אף אחד לא צריך לנחש. כל סעיף למטה מתורגם ישירות לפחות איטרציות בתשלום, וכולם חינם מצדכם.

• ערכת מותג עם טוקנים אמיתיים. סקאלת טיפוגרפיה, ערכי צבע, נעילות לוגו עם כללי מרחב. "תשתמשו בצבעים של האתר שלנו" אומר שמישהו דוגם אותם מצילום מסך, טועה קצת, ואז מתקן את זה בסבב תיקונים שאתם משלמים עליו.
• נכסי המוצר האמיתיים שלכם. פאקשוטים, רנדרים, צילומי ממשק, פוטג' קיים, צילומי מוצר. כל דבר אמיתי שיכול להופיע על המסך הוא שוט שלא צריך לעצב מאפס.
• מאשר אחד בשם, עם סמכות. לא ועדה, ולא "אני אבדוק עם הצוות". המילה היקרה ביותר בהפקה היא "בעצם".
• בעלים לטענות. האדם שיכול לאשר שמה שהסרט מצהיר נכון וניתן להגנה. זו התשומה האחת שמונעת שכתוב בשלב מאוחר.
• מפרט המיקום, מראש. איפה הסרט רץ קובע את יחסי המסך, את האורך, את אזורי הבטוח ואת השאלה אם הוא חייב לעבוד בלי קול. להחליט את זה ביום 0 זה חינם; לגלות את זה ביום 9 זה פרויקט מסגור מחדש.
• ייחוס מוזיקלי. שניים-שלושה טראקים שאתם אוהבים. על טעם מוזיקלי אי אפשר להתווכח ואי אפשר לנחש אותו, וטעות כאן עולה מחזור מיקס שלם.
• כנות לגבי מה הסרט משרת. נכס לגיוס ונכס לרכישת לקוחות הם שני סרטים שונים. אם מדובר בראשון, קראו איך מפיקים סרטון פיץ' למשקיעים עם AI ואת עמוד הווידאו לסבב גיוס לפני שאתם מתדרכים משהו.

אילו חיסכונות עולים יותר ממה שהם חוסכים?

יש חיסכונות אמיתיים. אלה לא, בערך לפי הסדר שבו אנחנו רואים סטארטאפים משלמים עליהם פעמיים.

לקנות מספר תוצרים במקום סרט

הצעה שמנוסחת כמספר נכסים מוכרת לכם נפח תפוקה, לא סרט מבוים. יש לזה שוק לגיטימי — סושיאל ממומן תמידי צריך נפח. אבל פרסומת שפונה ללקוחות ונקנית כשורה אחת בתוך ספירת נכסים מגיעה בלי עמדה, והניסיון השני עולה מחיר מלא. אנחנו לא מוכרים חבילות לפי נכס ולא הנחות כמות בדיוק מהסיבה הזאת: היחידה שאנחנו מתמחרים היא סרט, כי זו היחידה שיש לה תקן.

לדלג על הבריף כדי לחסוך זמן

הדבר היקר ביותר שמייסד יכול לעשות הוא להתחיל הפקה עם קונספט לא סגור, מתוך הנחה שזה יתבהר ברגע שיראה משהו. זה מתבהר בסבב התיקונים הרביעי, ועל שלושת הראשונים שילמו. יום שמושקע בכתיבת משפט אחד כמו שצריך הוא היום עם התשואה הגבוהה ביותר בלוח הזמנים.

לבקש דמות אמיתית

"אולי פשוט תכניסו את הפנים של המייסד" נשמע חינם, ואיננו. אנחנו לא משכפלים פנים או קולות — זו בעיה של הסכמה והמלצה, והיא הופכת נכס שיווקי לנכס משפטי. ביימו משחק, או עצבו את הסרט סביב זה.

לפצל את הסרט בין שלושה פרילנסרים

ניהול אמנותי מאחד, תנועה מהשני, עריכה מהשלישי, בלי במאי. כל העברה מאבדת את הכוונה של השלב הקודם, והאדם היחיד שמאחד את הכול הוא אתם. זמן תיאום הוא עלות אמיתית גם כשהוא לא מופיע בחשבונית של אף אחד.

לרדוף אחרי הזמן הקצר ביותר האפשרי

חלונות דחוסים אפשריים טכנית ולפעמים הם ההחלטה הנכונה לתוכן סושיאל תגובתי. בפרסומת שפונה ללקוחות הדחיסה יוצאת מהעיצוב ומסבב התיקונים, כלומר בדיוק מהחלק שלא רואים בהצעת המחיר ורואים מיד בסרט. החלון שלנו הוא 7-10 ימי עסקים מאישור הבריף, ואנחנו נגיד את זה במקום להציע לכם משהו קצר יותר כדי לזכות בעבודה.

להסכים ללוק תבניתי

השפה הוויזואלית הזולה ביותר היא זו שכולם כבר משתמשים בה, והיא קונה לכם אפס הון מותגי. אם הפרסומת שלכם לא ניתנת להבחנה מארבע פרסומות של מתחרים, הערך המופקי שלה לא רלוונטי.

מה אנשים באמת אומרים

חוויית המייסדים בתחום הזה מתועדת היטב בפומבי, והנושאים החוזרים מסתדרים כמעט בדיוק עם סדר העדיפויות שלמעלה. כמה שרשורים אמיתיים ששווה לקרוא במלואם:

• הלם מחיר הוא החוויה הראשונה הנורמלית. בשרשור Show HN של מוצר למעקב נכסים ב-Hacker News, מגיב מחמיא על סרטון ההסבר, שואל מי עשה אותו וכמה זה עלה, ומתאר את הצעות המחיר הממוצעות שהוא מקבל לסרטון שלו כ"מטורפות". התגובה הזאת לא חריגה והיא לא לא-רציונלית — זה מה שקורה כשבריף עם היקף לא בדוק פוגש מבנה עלויות שתוכנן לצוותי צילום.
• אודיו הוא הכישלון שהקהל באמת מעניש. בשרשור על בניית מערכי מיקרופונים אד-הוק ממכשירים אישיים, מגיב מנסח את זה בפשטות: קל יחסית לסלוח לפיד וידאו באיכות נמוכה, אבל אודיו גרוע נעשה מעצבן מהר מאוד. מהנדס דחיסה עושה את אותה עסקה מפורשת בדיון על כמה מהווידאו בפייסבוק נצפה בלי סאונד, ומתאר הקרבה מכוונת של קצב סיביות בווידאו כדי להגן על קצב הסיביות של האודיו. שתי האינטואיציות מצביעות לאותו כיוון: להגן על הסאונד, ולכתב הכול — כי אותו שרשור עצמו עוסק בכמה וידאו נצרך בשקט.
• משחק הוא המקום שבו סרט קטן נתפס. בתגובה לשרשור השקה של מוצר סטארטאפ, מישהו מעיר שהסרטון הוא "הדגמה טובה לכך שכדאי להשתמש בשחקנים אמיתיים בסרטוני קידום של סטארטאפים". בשרשור Launch HN של YC, מייסד שצילם בעצמו סרטון קידום אומר בפשטות שחלק המשחק קשה. זה האישור הפומבי הברור ביותר לסעיף השלישי ברשימת הוויתורים שלנו: אם אתם לא יכולים לתקצב משחק אנושי מוביל כמו שצריך, עצבו את הסרט כך שלא יהיה תלוי בו.
• אורך הוא כמעט תמיד הדבר הראשון שצריך לרדת. בדיון Show HN על פריימוורק בדיקות, מגיב שמייעץ על סרטון המוצר אומר שהוא לא צריך לרוץ יותר משתי דקות או שלוש, ושכדאי להראות רק את ההיבטים המרכזיים. לפרסומת, להבדיל מסיור מוצר, התקרה הכנה קצרה בהרבה.
• מייסדים מתחרטים על הסרט שלא עשו, לא על זה שעשו קטן. השרשור הנצחי "סרטוני סטארטאפ שתרצו שהייתם עושים" הוא מייסדים שמשווים מה סרטון אחד עשוי היטב עשה להם. ההשוואה אף פעם איננה בין סרט גדול לקטן — היא בין להחזיק סרט עם עמדה לבין לא להחזיק אחד בכלל.

בקריאה מצטברת, הדיון הפומבי בין מייסדים תומך באותה היררכיה שהמדריך הזה טוען לה: לקצר אורך, לוותר על קאסט, לצמצם עולמות — ולהגן על סאונד, בימוי וגימור.

כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח?

רצפת המחיר מופיעה בבלוק התשובה בראש העמוד, ואת פירוט השכבות אנחנו מפרסמים בעמוד התמחור. מה שאפשר להיות כאן מועילים לגביו יותר זה מה מרים הצעת מחיר מעל הרצפה, כי זה החלק שבשליטתכם:

• סביבות. כל עולם מעוצב נוסף הוא התוספת היחידה הגדולה ביותר בכל הצעת מחיר שאנחנו מוציאים.
• משחק אנושי מוביל. משחק מבוים שנישא על פני כמה קאטים, להבדיל מנרמז או אגבי.
• אורך ומבנה. סרט שצריך נקודת מפנה הוא כתיבה אחרת מסרט שצריך רעיון אחד.
• מטריצת תוצרים. כל מיקום נוסף הוא מסגור מחדש, תזמון מחדש ואישור מחדש.
• מבנה האישורים. בעלי עניין נוספים ופתיחה מחדש של החלטות שכבר ננעלו.
• מוזיקה בהזמנה במקום טראק מורשה שנחתך לתמונה.

זמן האספקה הוא 7-10 ימי עסקים מאישור הבריף לסרט של רעיון אחד, והחלון הזה אמיתי ולא שאפתני — הוא לוח הזמנים שבבלוק השלבים למעלה. היקף גדול יותר מאריך אותו; התאריך שבו השעון מתחיל הוא התאריך שבו הצד שלכם מסיים להחליט.

אם אתם צריכים להצדיק את ההוצאה פנימית לפני שאתם מתדרכים משהו, מחשבון ה-ROI לווידאו AI מדמה את זה מול מספרי המשפך שלכם ולא שלנו. לבדיקת שפיות על השוק הרחב, בחירת סטודיו וידאו AI סוקרת את נוף הספקים. חברות ישראליות מקבלות חשבונית מס בשקלים. זכויות השימוש מוגדרות לכל פרויקט בהצעת המחיר.

איפה ArcaneWiz מתאימה — ואיפה לא

ArcaneWiz היא סטודיו AI בוטיק בהובלת מנהל הקריאייטיב דניאל אציל, עם מעל 20 שנות ניסיון בהפקה מסורתית מאחורי הפייפליין ולא במקומו. עבודות עבור Samsung ישראל, Anipet, Fun Forest ו-Homey Panda נמצאות בתיק העבודות; הרקע נמצא בעמוד דניאל אציל. עמוד וידאו AI לסטארטאפים הוא המקום הנכון להתחיל בו אם אתם מייסדים, והפקת פרסומות AI מכסה את השיטה באופן כללי.

אנחנו התאמה טובה אם: אתם צריכים סרט אחד שחייב לשאת את החברה — הירו באתר, השקה, נכס לגיוס — אתם רוצים אותו מבוים ולא מיוצר, ההיקף שלכם באמת קטן, ואתם מעדיפים שיגידו לכם על מה לוותר במקום לקבל בשקט גרסה פחות טובה של הכול.

אנחנו הבחירה הלא נכונה אם: אתם צריכים מאתיים וריאציות פרוגרמטיות לסושיאל ממומן בשבוע; הסרט שלכם צריך שחקנים אמיתיים בלוקיישן אמיתי כעמוד שדרה; אתם צריכים אותו בפחות משבוע על תוכן שפונה ללקוחות; אתם רוצים שכפול פנים או קול של מייסד; או שהדרישה האמיתית שלכם היא המחיר הנמוך ביותר הקיים ולא הסרט הטוב ביותר האפשרי בהיקף קטן. בכל אחד מהמקרים האלה יש ספק מתאים יותר, ואנחנו נגיד את זה כבר בשיחה הראשונה. אם אתם חברת תוכנה B2B ספציפית, נוף הסטודיו ל-B2B SaaS הוא קריאה ממוקדת יותר מזו.